IMO 2020 מפחית פליטות גופרית, לא פחמן דו-חמצני
המומחים שלנו מסבירים את השינויים ואת המשך הדרך של תוכנית GoGreen של DHL
ב-1 בינואר 2020, הארגון הימי הבינלאומי (IMO) הציג מגבלה חדשה על כמות הגופרית שדלקים ימיים יכולים להכיל – שינוי משמעותי עבור חברות השילוח הימי ותעשיית הלוגיסטיקה כולה.
ההשפעה הכלכלית של IMO 2020 הגדילה את עלויות ההובלה בכל האזורים, ולא מעט לקוחות בעלי מצפון סביבתי תוהים מדוע הפליטות של פחמן דו-חמצני (CO₂) במשלוחים שלהם לא יפחתו יחד עם השינוי הזה.
המומחים של DHL Global Forwarding יסבירו את ההשפעה הסביבתית האמיתית של IMO 2020 ואיך הארגון סולל את הדרך לעתיד הלוגיסטיקה.
למה להפחית פליטות גופרית באופן ספציפי?
המנועים של אוניות מכולות פולטים תחמוצת גופרית (SOx) כשהם שורפים דלק. תחמוצת גופרית לא רק משפיעה ישירות על הבריאות של קהילות חוף ליד נתיבי השילוח העיקריים, אלא גם פוגעת בסביבה.
מבחינה בריאותית, הוכח כי תחמוצת הגופרית מגבירה את הסיכוי למחלות לב וכלי דםולשבץ. היא גם יכולה לגרום למחלות ריאה. יש גידול במקרי סרטן הריאות באזורי החוף ומספר הולך וגדל של ילדים לוקים באסתמה. מחקר מ-2016 שהוגש לוועדת ההגנה על הסביבה הימית (MEPC) של IMO העריך כי הפחתת המגבלה של פליטות גופרית דו-חמצנית תעזור למנוע עוד 570,000 מקרי מוות מוקדם ברחבי העולם בין השנים 2020 ל-2025.
גופרית משפיעה לרעה גם על הסביבה שלנו. הגופרית הנפלטת הופכת את המים והאוקיינוסים לחומצתיים, וכך פוגעת בדגה ובחיות הבר. וכשעננים חוזרים ליבשה, גשם חומצי פוגע באדמה באזורי החוף ומזיק ליבולים וליערות בגלל העלייה בחומציות.
משיעור של 3.5% בעבר, מגבלת תכולת הגופרית החדשה בדלקים ימיים נקבעה ל-0.5%, ולשיעור נמוך של עד 0.1% באזורי בקרת פליטות (ECA) ייעודיים כגון אזורי החוף של ארצות הברית וקנדה. זו יוביל לצניחה של 77% בפליטות הכוללות של תחמוצת הגופרית מאוניות – שיעור דומה להפחתה שנתית של כ-8.5 מיליון טון מעוקב של תחמוצת גופרית.
המאמצים להפחתת פליטות הגופרית – בהסכמת גופי הסחר הגלובלי הגדולים ביותר – מייצגים צעד הומניטרי משמעותי במאבק נגד שינויי אקלים.
כיצד חברות שילוח ימי מפחיתות את פליטות הגופרית של כלי השיט ומה מגביל את ההפחתה בפליטות פחמן דו-חמצני
חברות שילוח ימי יכולות לבחור בין שלוש שיטות שונות להפחתת פליטות הגופרית של אוניות המכולות שלהן. כל פתרון מציע הפחתה משמעותית בפליטות SOx, אבל גם כרוך בוויתורים מבחינת הפליטה של פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים. הפתרונות הם:
- שימוש בדלקי דיזל מזוקק, או תזקיקים עם תכולת גופרית נמוכה מ-0.5%. הדלק הזה יקר יותר מאשר מזוט כבד (HFO).
- התקנת סקרברים באוניות – מעין מכשיר ניקוי שמפריד בין הגופרית לבין שאר הדלק בעת השריפה.
- שימוש במקורות דלק חלופיים כגון גז טבעי נוזלי (LNG). LNG דורש מנועים מתאימים אבל הוא זול יחסית לרכישה. בשל האופי המסוכן של הגז, חלה מגבלה על סוגי המטען שניתן להוביל על סיפון כלי השיט.
מחקרים שונים חלוקים לגבי העלויות הסביבתיות האמיתיות של הפחתת פליטות הפחמן במסגרת IMO 2020. כל שיטה להפחתת הגופרית כרוכה בחסרונות ברורים, וגם אם הם אינם משתווים ליתרונות של IMO 2020, הם מצדיקים את המשך המחקר וניסוח המדיניות.
המעבר לדלקים בני-קיימא בעזרת DHL Global Forwarding
בזכות העבודה עם שותפים מהימנים, DHL יכולה לעזור ללקוחות לא רק להפחית את פליטות הגופרית, אלא גם לתרום להאצת הייצור והזמינות הגלובלית של דלקים בני-קיימא. הנה דוגמה בתחום ההובלה הימית:
- DHL צופה את פליטות הפחמן שיופחתו.
- אותה כמות של דלק ימי בר-קיימא נרכשת ונמצאת בשימוש באוניית מכולות אחת או יותר.
- חברות שילוח מתדלקות באמצעות דלק ימי בר-קיימא, אבל צריכות לכסות את העלות של הדלק הקונבנציונלי בלבד. ההפרש במחיר בין הדלק הקונבנציונלי והדלק הימי בר-הקיימא קובע את העלות של הפרמיה על הדלק בר-הקיימא.
- נקיטת גישה של אטמוספרה אחת מפשטת את החלפת הדלק, משום שהדלק הימי בר-הקיימא לא חייב להימצא באותו כלי שיט שבו נמצאת המכולה שהפליטות שלה הופחתו.
דלקים דלי-גופרית ופחמן שחור
לא כל הדלקים דלי-הגופרית שווים זה לזה. מזוט דל מאוד בגופרית (VLSFO) מתקבל על ידי ערבוב תוספים ותרכובות ארומטיות לשיפור היעילות והסיכה. תערובות ארומטיות אלה, כגון טולואן ובנזין, יכולות ליצור פחמן שחור כשהן באות במגע עם האוויר.
פחמן שחור הוא תרסיס שמתקבל מבעירה של דלק חסר, וארגון האומות המאוחדות קבע כי הוא מעודד התחממות גלובלית בנוסף להיותו רעיל לבני אדם. מחקר שהגישה גרמניה ל-IMO מזהיר כי המעבר מ-HFO עשיר בגופרית ל-VLSFO עלול להגדיל את הפליטות של פחמן שחור לעד 85%. המחקר גם מציין שהפעלת אוניות במהירות נמוכה יותר עלולה להגביר את הפליטה של פחמן שחור.
סקרברים: לולאה פתוחה או סגורה?
כדי לציית לתקנות של IMO 2020, בעלי אוניות יכולים להתקין סקרברים בכלי השיט שלהם. סקרברים אלה "שוטפים" תחמוצת גופרית מהמנועים וממערכות הפליטה של כלי השיט, וכך מאפשרים להשתמש ב-HFO רגיל, עם תכולת גופרית של יותר מ-0.5%.
מסננים אלה זמינים בשתי קטגוריות: לולאה פתוחה ולולאה סגורה. מערכות בלולאה סגורה מאחסנות את מי השפכים באוניה ויש להשליך אותם במתקנים ייעודיים בנמל. מערכות בלולאה פתוחה, לעומת זאת, משחררות את המים המזוהמים לתוך האוקיינוס והן עלולות לפגוע בדגה. מדינות כמו סין שוקלות כיום לאכוף מדיניות שתאסור על מסננים בלולאה פתוחה באזורי החוף שלהן.
גז טבעי נוזלי (LNG): מתאן, גז החממה האחר
השימוש ב-LNG אמנם מפחית את פליטות הפחמן דו-חמצני של כלי השיט, אבל LNG מורכב בעיקר ממתאן – שעדיין נחשב לדלק מאובנים ולגז חממה. בנוסף להפחתת הפליטות של פחמן דו-חמצני, הפאנל הרב-ממשלתי של האו"ם בנושא שינויי האקלים ממליץ על הפחתת פליטות המתאן ב-35% או יותר עד 2050, בהשוואה לרמות של 2010, כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית למעלה וחצי צלזיוס.
ההפקה וההפצה של LNG מעוררות חששות מבחינת פליטות פחמן דו-חמצני, אבל הבעירה הרגילה שלו בתוך מנועי האוניה יוצרת פחות פליטות פחמן דו-חמצני מאשר HFO. מצד שני, מנועים באיכות ירודה יותר מאפשרים דליפות, הקרויות דליפות מתאן, כלומר מקרים שבהם קיימת פליטה מתמשכת של מתאן לתוך האטמוספרה. התופעה הזו מדגישה את החשיבות של תכנון טוב יותר של אוניות ומנועים, בנוסף למדידת פליטות יסודית וקבועה על הסיפון. זו אחת מהמטרות של האסטרטגיה הראשונית של IMO 2050, המתייחסת לנקודות שהועלו במחקרים שצוינו קודם לכן, והלקוחות יכולים לפעול בנושא כבר היום.
המשך הפעילות של DHL להגנה על הסביבה: ביו-דלקים והאסטרטגיה הראשונית של IMO 2050
למרות הפשרות שצוינו קודם לכן, IMO 2020 סולל את הדרך ליוזמות סביבתיות נוספות בקנה מידה גלובלי, ורבות מהן מנוסחות באסטרטגיה הראשונית של IMO 2050. יתר על כן, השולחים מסוגלים להפחית את ההשפעה הסביבתית שלהם היום – DHL Global Forwarding מנחה את הלקוחות ברחבי העולם לגבי השימוש בביו-דלקים, חלופה אמיתית לדלקי מאובנים.
דלקים ביולוגים: אפשר לפעול כבר היום
דלקים ביולוגים ימשיכו להוות את אחת מהחלופות המציאותיות ביותר לדלקים המסורתיים, אם מדובר בדלקים עם כמות גבוהה או נמוכה של גופרית, במהלך חמש עד עשר השנים הבאות. חשוב להשיג אותם מחומרי גלם בני-קיימא, אבל אחד מהיתרונות שלהם הוא שהם זמינים מסחרית כיום באופן נרחב. עם אופטימיזציה נוספת של שרשרת האספקה ובזכות יתרון הגודל, ניתן יהיה להשיג אותם במחירים נמוכים עוד יותר בעתיד. כשהייצור של דלקים ביולוגים והשימוש בהם נעשים נכון, הם גם ידידותיים יותר לסביבה משום שהם מתכלים בטבע ופחות רעילים מאשר דלקי מאובנים.
דלקים ביולוגים כוללים:
- ביו-דיזל: מופק משומני ירקות או בעלי חיים ומאלכוהול, והוא משמש בעיקר כתוסף לדיזל, כשהתערובת מתחילה מ-2% (B2) ומגיעה עד 100% ביו-דיזל (B100). כשהוא עשוי מפסולת גלם (או HVO, כלומר שמן צמחי מיובש), הוא יכול לשמש בתור דלק טהור.
- ביו-אתנול: משמש כתוסף לבנזין קונבנציונלי ולרוב מופק על ידי התססה אלכוהולית של תירס או דגן. הגרסה המוכרת ביותר היא E10, הנמצאת בשימוש במכוניות נוסעים ובמשאיות, אשר כוללת 10% אתנול ו-90% בנזין.
- ביו-קרוסין: קרוי גם ביו-ג'ט, והוא מיוצר משומני צמחים ובעלי חיים. דלקי ביו-ג'ט יכולים להפחית את פליטות גזי החממה בתעופה בשיעור של 50% עד 95% בהשוואה לדלקי מאובנים למטוסים.
דלקים ביולוגים קיימים במקביל למה שקרוי דלקי e, שהם דלקים סינתטיים המיוצרים ממים ומפחמן דו-חמצני. קראו על דלקי-e וחידושים אחרים בסקירה במסמך ה-PDF בנושא דלקים בני-קיימא (1.9MB).
האסטרטגיה הראשונית של IMO 2050: תכנון למחר
המאמצים של הארגון הימי הבינלאומי אינם מוגבלים להפחתת פליטות הגופרית. הארגון תכנן אסטרטגיה ראשונית עד 2050, והפעם תוך התמקדות ברורה בהפחתת הפליטה של גזי חממה.
כפי שהוצג ב-IMO 2020, השלבים הבאים כוללים:
- הפחתת ההסתמכות של אוניות על פחמן על ידי תכנון אוניות טובות יותר וחסכוניות יותר באנרגיה, וזאת על ידי יישום מקיף יותר של מדד תכנון היעילות האנרגטית (EEDI).
- הפחתת הפליטות של פחמן דו-חמצני ב-40% לפחות עד 2030, וב-70% עד 2050, בהשוואה ל-2008.
- הפחתת הפליטות השנתיות הכוללות של GHG (גזי חממה) ב-50% לפחות עד 2050 בהשוואה ל-2008, בהתאם ליעדי הטמפרטורה של הסכם פריז.
קראו פרטים נוספים על אסטרטגיית IMO
DHL Global Forwarding שותפה בתוכנית GoodShipping מאז 2017 כדי להציע פתרון ייחודי של דלק ביולוגי ימי ללקוחות ברחבי העולם. זו גם הסיבה ששילוח ימי נותר הדרך הירוקה ביותר להוביל מטענים כיום.
הורדת אינפוגרפיקה
אולי תתעניינו גם בנושאים הבאים
האם אתם צריכים עזרה עם אתגר ספציפי בהובלה?
מומחי ההובלה שלנו מוכנים לעזור
